ניהול סיכוני אשראי- עליה באשראי ספקים לאור הצמצום באשראי בנקאי למגזר העסקי 

לאור הירידה בהיקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי שהסתכמה בלמעלה מ- 8 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, עולה הביקוש לאשראי ספקים. אשראי הספקים מהווה תחליף לאשראי בנקאי. הלקוחות העסקיים שיכולתם לקבל אשראי בנקאי נפגעה, נאלצים ואף נוטלים אשראי מהספקים. מספר ימי האשראי גדל ויחד איתם הסיכון. בתקופה האחרונה ניתן לראות בעיתונות הכתובה עמודים שלמים הכוללים טבלאות של צווי פשיטת רגל, הקפאות הליכים ובקשות לפירוק.

'איל מקיאג'', קבוצת 'מעריב', KIKA, '5 נגרים' , ACE, הינם רק חלק משמות גופים עסקיים ותיקים וידועים, שנקלעו לקשיים, או קרסו במהלך החודשים האחרונים. על פי נתוני הכונס הרשמי ניתנו במחצית השנה הראשונה למעלה מ- 3,000 צווים לפשיטת רגל ונפתחו למעלה מ- 400 תיקים לכינוס נכסים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מורים שבשנת 2012 היו בישראל למעלה מ- 500,000 עסקים פעילים. בשנה זו קמו כ- 45,300 עסקים חדשים. בשנת 2010 קמו 47,400 עסקים חדשים, אולם קרסו, או נסגרו מסיבה אחרת כ- 36,500 עסקים. על פי נתוני מע'מ נסגרו בשנת 2012 כ- 39,000 עסקים. למעלה מ- 38,400 עסקים נסגרו בשנת 2011. התחזיות לשנת 2013 הינן לכ- 40,000 עסקים שיסגרו בארץ ולמעלה מ- 300,000 לקוחות של יצואנים ישראלים יקרסו ויותירו חובות.

כולנו מכירים את המדפים הריקים כשעסק קורס והספקים מנסים למשוך חזה את הסחורה שסיפקו. לספקים הגדולים יש לעיתים הגנות כדוגמת שטרי חוב או ערבות בעלי מניות (שלעיתים קרובות גם התועלת מהם מוטלת בספק), אולם אילו הגנות יש ליצרנים הקטנים ? כיצד יכול להתגונן יצרן שקיות הניילון של אותה חברה שקרסה. אותן שקיות בהן הצרכנים נושאים את המוצר שקנו ונושא את הלוגו של החברה המוכרת ? מה היתה השפעה הקריסה של רשתות 'הקלאבמרקט' , 'המשביר לצרכן' ואחרות על היצרן שייצר את שקיות הניילון שנשאו את ה'לוגו' של החברה ?

בספר" ניהול סיכוני אשראי. ביטוח אשראי ופקטורינג בארץ ובעולם" שיצא לאור בימים האחרונים, מצוינים מספר סממנים להקלעותו של עסק לקשיים. סימנים אלה, מרביתם גלויים עשויים לסייע לספקים לנהל את סיכון אשראי הלקוחות בתבונה ולמנוע כאבי ראש וכאבים בכיס.

10 סימנים מקדימים לקשיים עסקיים של לקוח:

• אבדן לקוחות גדולים ומרכזיים המהווים חלק מרכזי בפעילותו העסקית של הלקוח.
• קריסה של לקוח מרכזי, שחלק ניכר מהפעילות העסקית מבוסס על המסחר איתו.
• אבדן אנשי מפתח. אלה הגורמים המכירים את מצבה האמיתי של החברה טוב יותר מאשר גורמים חיצוניים.
• אי כיבוד צ'קים של החברה על ידי הבנקים.
• שינויים טכנולוגיים שהחברה לא הצליחה להתמודד איתם. לאחרונה פורסם על קריסתה של רשת HMV בבריטניה, כתוצאה מחוסר הצלחה להתמודד עם האתגר של החנויות המקוונות.
• תלות בהצלחת פרויקטים מסוימים, שהצלחתם מוטלת בספק.
• גרעון בהון העצמי.
• מימוש נכסים קבועים לשם פירעון התחייבויות.
• הפסדים תפעוליים כבדים.
• יחסים פיננסיים עיקרים המצביעים על קשיים פיננסים.

מצד שני, יכולים להיות גם גורמים מקלים. כגון:

• תחזית סבירה של תזרים מזומן חיובי מפעילות בעתיד הנראה לעין.
• כוונות ותוכניות מגובשות להסדר חובות.
• ערבויות אישיות של בעלי המניות.
• מקורות לאשראי חדש בתנאים נוחים.
• תחזית לצמצום בעלויות.

חלק ניכר של החברות במשק מתעלם מהסיכונים מבחינת " מה שאני לא רואה- אינו קיים". חובה על כל גוף עסקי לנהל את סיכוני האשראי בתבונה וזהירות ולהימנע  מריצות אחר הכסף, כאבי ראש וכאבי כיס מיותרים.

בוקי ברגמן, רואה חשבון (MBA) ומגשר, עד מומחה מטעם בית המשפט, מומחה בניהול סיכוני אשראי ומרצה בתחום, מחבר ספר "ניהול סיכוני אשראי, ביטוח אשראי ופקטורינג בארץ ובחו'ל",  מבקר במחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר. חבר הנהלת 'כלל ביטוח אשראי' במשך 12 שנים במהלכם ניהל את מחלקת תביעות ומחלקת מכירות. בקיא בעולם החבוי בניהול סיכוני אשראי. ייצג את חברת הביטוח בבתי משפט, הליכי בוררות וגישור במשך שנים רבות. מעורב במאות הסדרי תשלומים של לקוחות שנקלעו לקשיים, עובד מול הגורמים הגדולים במשק לשם התאמת הפוליסות לצרכים המיוחדים של כל לקוח.